| יונתן צ‘רצ‘י מופע בשיתוף הקהל הומור על במות החיים כשסיימתי בית ספר למשחק, הזמנתי את הוריי למסיבת הסיום. אבי ישב מימיני, אימי משמאלי,הרגע הגדול הגיע והכריזו על המצטיינים, אמרו "יונתן צ'רצ'י", בעודי עומד לקום, אימי אמרה לי ’שב‘. אמרתי לה ’קראו לי‘, היא אמרה ’מה פתאום, אמרו מצטיין‘. עד היום, אימי המומה. פעם בחודש בארוחת ערב שישי אימי מקבלת אותי במבט כזה ספקני, אני אומר לה אמא ’מה קרה?‘, ואימי עונה ’אני לא אמות אף פעם‘. ’למה‘? אני שואל, ’עד שאני אדע איך אתה יצאת מצטיין‘. כשצילמנו את זינזאנה בבית הסוהר באגף האסירים הכבדים, פגשתי מישהו שאני מכיר, עמדנו ושוחחנו, ניגש אלי הסוהר ואמר: ’אמרתי לך לא לדבר עם השחקנים‘. טוב, אני יודע שאני לא נראה כמו עו“ד הולנדי, אבל עד כדי כך. שואלים אותי, למה אתה מרצה בנושא הומור וצחוק? ואני עונה שזו שליחות. למרות עיסוקי בתיאטרון, קולנוע, טלוויזיה ובהוראה, אני מאמין שלכל אחד מאיתנו שבא לעולם, יש שליחות. השליחות שלי היא, לתת לאנשים כלים לראות את החיים בצורה אופטימית, ללמוד לקבל את עצמך כמו שאתה, אם אתה מקבל את עצמך, מקבלים אותך, אם אתה אוהב את עצמך, אוהבים אותך. מופע מרתק ולא שגרתי על הומור כשינוי נקודת תצפית. מזווית ראייה חדשה, הבעיות והקשיים נראים פחות נוראיים, ואולי אפילו מגוחכים. כשמשנים זווית, מתרחקים ואז לא ממוקדים בבעיה או בקושי. צ'רלי צ'פלין אמר – ’החיים מקרוב הם טרגדיה ובמבט מרחוק הם קומדיה‘. אדם לא חוש הומור, דומה למי שנוסע במכונית ללא קפיצים, כל אבן תקפיץ אותו שלא לצורך. יונתן צ‘רצ‘י, שחקן תיאטרון משנת 1982. בין ההצגות בהן שיחק: ’מלאכים באמריקה‘, ’אבודים ביונקרס‘, ’מפעל חייו‘, ’פעורי פה‘, ’חפץ‘, ’ביקורת חצות‘ (פרס השחקן, פסטיבל עכו 87). זוכה פרס התיאטרון הקאמרי ע"ש א. בן יוסף. בתיאטרונטו 97 זכה בציון לשבח על הצגת היחיד ’אדון V‘ הועמד כשחקן מצטיין בפסטיבל אדינבורו 97 על משחקו ב’אדון V‘. בטלוויזיה הופיע בסדרות ’כסף קטלני‘, ’מרחב ירקון‘, ’זינזאנה‘. בתיאטרון חיפה שיחק לאחרונה ב‘המלט‘, ו’נירנברג‘. כחול ירוק, טל: 1-700-50-50-58, 050-5337269 |
